תסמונת המעי הרגיז נקראת גם תסמונת המעי הרגיש, הסימפטומים בתסמונת זאת: הרגשת מלאות, תחושה של אי נוחות, צרבת, עייפות, כאבים בחזה, חרדה, דיכאון וכאבי בטן תדירים וכרוניים שמלווים בשלשולים או בעצירויות. תסמונת המעי הרגיש היא מחלה של מערכת העיכול שאמנם אין בדיקות ייעודיות לאבחנתה, אך היא נפוצה במיוחד ומאמינים ש-10-20% מהאוכלוסייה סובלים ממנה בעיקר נשים (פי 2-3 יותר מגברים). הדרך לאבחן את תסמונת זאת הוא על ידי שלילת כל שאר מחלות המעי.

התסמינים

התסמינים של תסמונת המעי הרגיש, תדירותם ועוצמתם משתנים מאדם לאדם, כך שהם יכולים להיות קלים ולא להשפיע על איכות החיים, אך יש מקרים שבהם יכולים גם לפגוע באיכות החיים ובאורח החיים . אמנם כאמור אין בדיקות לאבחנה, אך כיום נהוג לאבחן את התסמונת על סמך פרמטר מרכזי – כאבי בטן חוזרים/ אי נוחות בבטן שנמשכים לפחות 3 ימים בחודש ברבעון האחרון. כאבים אלו צריכים לענות על לפחות שניים מהקריטריונים הבאים:

א. הם מוקלים לאחר הטלת צואה.

ב. הם מופיעים בהתאם לשנויים בתכיפות הטלת הצואה.

ג. הם מופיעים בהתאם לשנויים בצורת הצואה.

האבחון

מכיוון מחלות נוספות בעלות תסמינים דומים, למשל צליאק, רגישות לפרוקטוז, זיהומים במעיים ומחלות מעיים דלקתיות שונות, יש פרמטרים נוספים שמאששים את אבחון התסמונת כמו:

• הטלת צואה יותר מ-3 פעמים. ביום או פחות מ-3 פעמים בשבוע.
• צואה מימית, צואה קשה וגושית או צואה המלווה בריר.
• הטלת הצואה מצריכה מאמץ או יוצרת תחושה של התרוקנות לא שלמה.
• נפיחות בבטן.

הטיפול

כיום יש מגוון דרכים לטפל בתסמונת המעי הרגיש וכולם יוצאות מנקודת מוצא אחת – שקיים קשר הדדי עצבי והורמונלי בין המוח למערכת העיכול שמושפע מגורמים שונים, למשל גורמים גנטיים, גורמים פסיכוסוציאליים, גורמים רפואיים ועוד. למעשה, שנוי כלשהו באחד מהם יכול לגרום להפרעה בתנועתיות של המעיים, לשנויים בתחושת הכאב, לשנויים במצב הרוח ועוד.

כיום הטיפול בתסמונת המעי הרגיש כולל 3 רבדים:

• הרובד התזונתי – ברובד זה נבדקת הרגישות של המטופל למוצרי מזון שונים, נבחנת אפשרות של שנוי בהרגלי התזונה שלו (למשל אכילת ארוחות קטנות לאורך היום ולא 3 ארוחות גדולות) ונבנה תפריט אישי שמתאים לו.
• הרובד הפסיכולוגי – ברובד זה ממליצים על ביצוע של פעילות גופנית באופן קבוע, על הימנעות ממצבי מתח ומטפלים בסימפטומים שונים של חרדה.
• הרובד התרופתי – ברובד זה עושים שימוש רק כמוצא אחרון לצורך טיפול בסימפטומים השונים, בעיקר כאבי הבטן והשלשולים.

מה אומרת הרפואה הסינית על מעי רגיש?

הרפואה הסינית רואה במעי רגיש מצב של חוסר איזון אנרגטי כתוצאה מגורמים שונים, למשל אורח חיים לא נכון, תזונה לא בריאה, מצבים נפשיים וכו'. הרפואה הסינית מוצאת את הגורם (או הגורמים) לחוסר האיזון שגרם למעי רגיש, מטפלת בהם ובאמצעות החזרת האיזון מרפאה את המחלה.

הטיפול ברפואה הסינית מותאם באופן אישי לכל אדם, כך שבניגוד לרפואה המערבית היא לא מטפלת בסימפטומים אלא במקור הבעיה. לכן, המצב הנפוץ הוא שברפואה הסינית שני אנשים עם אותם סימפטומים יקבלו טיפול שונה, למרות שברפואה המערבית הם יזכו לטיפול דומה ואף זהה.

טיפול במעי רגיז ברפואה משלימה

אחת הדרכים היעילות לטיפול בתסמונת המעי הרגיש היא באמצעות דיקור יפני. אמנם דיקור יפני מבוסס על התאוריה של  הרפואה הסינית, אך דרך האבחנה בו היא שונה ומבוססת על אזורי רפלקס ולא רק על אבחנת לשון ודופק. נקודות רפלקס אלו נבחנים במקומות מרכזיים בגוף כמו בטן, גב, צוואר וראש ונקודות הדיקור נבחרות לפי הממצאים שהתקבלו מרפלקסים אלו.

למשל, במקרה של חשד לתסמונת המעי הרגיש, המדקר היפני יבחן את הרפלקסים של המטופל באזור הבטן שמצביעים על בעיות בעיכול. כמו כן, המדקר יחפש בגוף רפלקסים שיצביעו על חוסר איזון כלשהו במערכת העצבים האוטונומית מסיבה אחת – מערכת עצבית זו משפיעה באופן ישיר על תסמונת המעי הרגיז.

טיפול השיאצו מחזק את מערכת החיסון ומרגיע את מערכת העצבים גם מקל על תסמונת זאת.

לסיכום

תסמונת המעי הרגיש היא תופעה לא נעימה וכואבת אך ניתן לטפל בה ביעילות, הן באמצעות רפואה סינית והן באמצעות דיקור יפני. טיפולים אלו לא רק מקלים על הסימפטומים כמו שעושה הרפואה המערבית, אלא גם מטפלים במקור הבעיה ומונעים את הישנותה. בנוסף, טיפולים אלו ידועים כמרגיעים וכמהנים ובכוחם להפחית מצבי לחץ וחרדה שגורמים לתסמונת מלכתחילה, כך שאין לכם מה להפסיד אלא רק מה להרוויח.