הסיבה לכאב היא דלקת המתפתחת ברצועה ארוכה ודקה בשם plantar fascia שעוברת מתחת לעור, בחלק התחתון של כף הרגל. רצועה זו מחברת בין עצם העקב לבסיסי האצבעות של כף הרגל. בין היתר תפקידה של הרצועה לתמוך בקשת המדיאלית (פנימית) של כף הרגל .
הרצועה עוצבה לספוג את הלחץ הגדול שאנו יוצרים על כף הרגל. לפעמים, מתיחת יתר של הרצועה כתוצאה מטראומה או מאמץ יתר מתמשך, גורם להיווצרות קרעים מיקרוסקופים ברצועה. בתהליך הריפוי של הקרעים ברצועה נוצרת דלקת באזור החיבור לעצם העקב. בתגובה לגירוי הדלקתי צומחת באזור בליטת עצם קטנה ומכאן השם – דורבן העקב. חשוב לציין שהדורבן עצמו אינו הגורם לכאב, אלא הדלקת ברצועה.
מיקום הכאב הוא בחלק התחתון של כף הרגל צמוד לעקב, הוא מופיע בעיקר בצעדים הראשונים לאחר הקימה של הבוקר או לאחר מנוחה ממושכת, הנחת משקל הגוף על כף הרגל לאחר מנוחה גורמת לגירוי מחודש של האזור הדלקתי ולכאב. רמת הכאב יורדת לאחר הליכה ממושכת או פעילות מסוימת ועולה במנוחה שלאחר הפעילות.
ברוב המקרים כאבי הדורבן עוברים ללא טיפול לאחר תקופה של שנה, אבל הצורך להתמודד עם כאב תקופה ארוכה כל כך עלול לגרום לתסכול רב.
על פי נתוני קופת חולים מכבי והמרכז הרפואי הלל יפה, כ 10% מכלל האוכלוסייה ייסבולו מכאבי דורבן, ברוב המקרים, קשה לאבחן את הסיבה להיווצרות הדורבן, אולם ישנם מספר גורמים שיכולים לגרום לתופעה:
- עודף משקל.
- ריצה למרחקים.
- פעילות גופנית מאומצת ובלתי מבוקרת באנשים לא מיומנים
- אנשים בגיל העמידה.
- עמידה ממושכת.
- קשת כף רגל גבוהה מאוד.
- התחלה של פעילות ספורט חדשה כגון ריצה בכביש ולא על מסלול ריצה.
- נעליים לא מתאימות.
- התקצרות או התכווצות של שרירי התאומים.
האבחון ברפואה המערבית מתבצע בדרך כלל באמצעות מישוש האזור ועריכת צילום רנטגן צידי שבו ניצן לראות בחלק מהמקרים זיז גרמי בולט שהתפתח בעצם העקב. הרופא עשוי להשתמש בבדיקות הדמיה נוספות כמו MRI, או אולטרסאונד, אך הן פחות יעילות לאבחון הדורבן.
ברפואה המערבית מטפלים בבעיה על ידי פיזיוטרפיה, זריקות סטרואידים לאזור הכאב, תרופות נגד כאבים, נוגדי דלקת לאזור וניתוח – כמוצא אחרון.